מפת הידע: מסוגלות לחולל מהפך בית־ספרי בר־קיימא

הובלת מהפך בבתי ספר המשרתים אוכלוסיות בעוני והדרה מחייבת פיתוח ידע ויכולות אצל כלל השותפים המרכזיים בתהליך: המעטפת של בתי הספר (רשויות, ארגונים מלווים), מנהלת בית הספר, צוות בית הספר, ההורים והתלמידים. מפת הידע נועדה לארגן ולהציג את הידע הנדרש לתהליך שיפור חד ומואץ של בתי ספר המשרתים אוכלוסיות בעוני ובהדרה.

מהי מפת הידע?מהי מפת הידע?

תהליך השיפור הבית־ספרי הוא תהליך רב־זירתי מורכב, הדורש שינוי בתפיסות ובתהליכי העבודה בקרב שותפים רבים בו־זמנית. המסוגלות לחולל מהפך בית ספרי בר־קיימא מורכבת ממכלול הידע והיכולות הנדרשים מכל השותפים המרכזיים בתהליך: המעטפת של בתי הספר, המנהלת, הצוות, ההורים והתלמידים.

עבור כל אחד מהשותפים הגדרנו מהי המסוגלות הנדרשת ממנו – כלומר, איזה ידע ואילו יכולות נדרשות ממנו - כדי לקדם את השיפור הרצוי בתחום אחריותו ואת התהליך כולו. עבור כל מסוגלות מוגדרים הרכיבים ומוצעים תפיסות, כלים ופרקטיקות ללמידה, טיפוח והערכה שלה. הקשרים ההדוקים והתלות הגבוהה בין כל השותפים מייצרים מנופי השפעה הדדיים, כך שמצד אחד כדי לחולל מהפך בר־קיימא יש לשפר את רמת המסוגלות של כל השותפים, ומצד שני, כל שיפור ברמת המסוגלות של אחד מהשותפים בהכרח משפיע לטובה על רמת המסוגלות של כל היתר ושל כלל המערכת.

מפת הידע שלפניכם נועדה לארגן ולהציג את הידע הנדרש לתהליך שיפור חד ומואץ של בתי ספר המשרתים אוכלוסיות בעוני ובהדרה:

פיתוח המפה נשען על מקורות מחקר רבים ומגוונים ועל ההתנסות והלמידה במיזם.

מסוגלות המעטפתמסוגלות המעטפת

מסוגלות המעטפת מורכבת ממספר יכולות ניהול וסנכרון הנדרשות כדי לתמוך בבתי הספר, כך שיצליחו להוביל מהפך בית ספרי בבתי ספר המשרתים אוכלוסייה מרקע של עוני והדרה ולשמור על הישגיהם לאורך זמן. לשם כך, המעטפת צריכה לפתח את רכיבי המסוגלות הבאים:

פיתוח והנגשת ידע ייחודי על תהליכי השיפורפיתוח והנגשת ידע ייחודי על תהליכי השיפור

בתי ספר שמשרתים אוכלוסייה בעוני והדרה מתמודדים עם אתגרים ייחודיים בהובלת תהליכי שיפור. הם זקוקים לידע ייחודי הנוגע לתכנון, ביצוע והערכה של תהליכי הוראה המותאמים לצורכי התלמידים, פיתוח, בחירה והערכה של מענים לבית הספר, טיפוח שותפות עם הורים ותכנון אסטרטגי של תהליכי השיפור.  המעטפת של בתי הספר צריכה ללמוד ולחלץ ידע זה באופן שוטף, להנגיש את הידע לשותפים השונים ולוודא שתהליך השיפור מתוכנן על בסיס ידע מקצועי עדכני זה. בנוסף, המעטפת צריכה לספק הכשרות מתאימות לבעלי התפקידים השונים המעורבים בתהליכי השיפור: מנהלים, מאמנות אוריינות, הארגונים המלווים ומפקחים.

הצבת יעדים והערכתםהצבת יעדים והערכתם

צוותים בבתי ספר תת־משיגים נוטים לאמץ גישות של חמלה ורחמים כלפי התלמידים הבאות בדרך כלל  לידי ביטוי בהנמכת רף הציפיות מהתלמידים ורמת הוראה שאינה מאתגרת. באופן דומה, המעטפת הקיימת של בתי הספר – הרשויות המקומיות ומשרד החינוך – נוטה להכיר במורכבויות של בתי הספר וכתוצאה מכך להסתפק בציפיה כי המנהלים והצוותים החינוכיים ישיגו שיפור כלשהו וכך נמנעים לכאורה מתסכול הצוותים למול גודל המשימה. אולם, דווקא על מנת לייצר שיפור משמעותי בהישגים החינוכיים של בתי הספר על המעטפת להציב רף ציפיות גבוה לבית הספר ולתלמידים המוגדר באופן מפורש ומדיד ולספק תמיכה רבה במעקב ובקרה על השגת יעדים אלה.

זיהוי צרכים ובעיות שורש במעטפת ובבתי הספרזיהוי צרכים ובעיות שורש במעטפת ובבתי הספר

הובלת שיפור בבתי ספר המשרתים אוכלוסיה בעוני והדרה היא אתגר סבוך שאינו ניתן  לפיצוח על ידי יישום של פיתרון ידוע על בסיס "מדריך הפעלה". הקשר בין הפעולות לתוצאות לא תמיד ברור ולא כולו בשליטה, גורמים רבים המשפיעים על התוצאות אינם גלויים וישנם גורמים אנושיים רבים שמעורבים בתהליך. הובלת השיפור דורשת התאמה של עקרונות וידע מקצועי להקשר הייחודי של כל בית ספר וקהילתו. לכן, המעטפת צריכה לזהות את שורשי הבעיה המצויים בתחומי אחריותה, להציף את האתגרים ולקדם פתרונות בית ספריים ומערכתיים. בנוסף, המעטפת צריכה לתמוך בפיתוח היכולות הבית ספריות לערוך ניתוחים דומים של בעיות שורש הנמצאות בתחום אחריותם של בתי הספר.

בחינת המענים באופן ביקורתיבחינת המענים באופן ביקורתי

מנהלי בתי הספר משלבים בבתי הספר ספקים חיצוניים וכח אדם מקצועי במטרה להתמודד עם האתגרים הרבים וכדי להגדיל את המענים החינוכיים שהם מזמנים לתלמידים – מענים רגשיים, חברתיים ולימודיים. הגמישות הניהולית והפדגוגית הנתמכת על ידי מערכת הגפ"ן הגבירה את הזמינות של מענים אלה ואת המגוון שלהם. אולם, רוב המענים נכנסים לבתי הספר ללא הגדרת מטרות ויעדים ברורה וללא תכנית הערכה. כך, מצד אחד ישנה השקעה רבה של זמן ומשאבי בית הספר ומצד שני, לעיתים, תחושה של עשייה רבה והתקדמות מעטה. לכן, כדי לפתח ולספק  את המענים המדוייקים והאפקטיביים ביותר לבתי הספר, המעטפת צריכה לספק ידע על בחירה והערכה של מענים שיתמכו בבחירה והתאמה טובה שלהם לצרכים.

תכלול והסרת חסמיםתכלול והסרת חסמים

בתי הספר פועלים בתוך מערכת "אקולוגית" מורכבת שהשחקנים המרכזיים בה הם הרשות, מחוז משרד החינוך ומטה משרד החינוך. כל אחד מהשחקנים האלה בעל השפעה מסוימת על בתי הספר, כאשר לעיתים כיווני ההשפעה אינם נמצאים בהלימה ומציבים בפני בתי הספר דרישות בעלות השלכות סותרות. כל אחד מהשחקנים גם מציב במסגרת המדיניות שלו מגבלות על שימוש במשאבי כח אדם, תקציב ותשתיות פיזיות ו/או לימודיות. לכן, המעטפת צריכה להיות מסוגלת לסנכרן בין השותפים ולייצר למנהלים את התנאים הנדרשים להצלחה: כח אדם חינוכי ומנהלי, משאבים, תשתיות, מדיניות רישום ועוד.

מסוגלות המנהל.תמסוגלות המנהל.ת

מסוגלות המנהל.ת מורכבת ממספר יכולות ניהוליות ומנהיגותיות הנדרשות על מנת לקדם את בית הספר ביחס ליעדי המיזם. כדי להוביל מהפך בית ספרי חד ומואץ בבתי ספר המשרתים אוכלוסיה מרקע של עוני והדרה ולשמור על הישגים חינוכיים גבוהים לאורך זמן, המנהלת צריכה לפתח את רכיבי המסוגלות הבאים:

ביטוי תפיסה חינוכית ניהולית מגובשתביטוי תפיסה חינוכית ניהולית מגובשת

תפיסה חינוכית ניהולית מגובשת מהווה מגדלור ערכי עבור המנהלת והצוות; היא משמשת עבורה מנוע לטעינה ולמניעת שחיקה בעבודתה ומהווה מוקד משיכה והנעה לצוות. התפיסה החינוכית הניהולית כוללת את הערכים החברתיים שהמנהלת מחזיקה בהם, עמדה חינוכית קוהרנטית ואופרטיבית ביחס לתפקיד החינוך בקידום הוגנות ואת הידע הייחודי הנדרש לעבודה עם תלמידים מרקע של עוני והדרה. לכן, חשוב שהמנהלת תלמד על מאפייני האוכלוסיה וצורכיה, תרכוש כלים פדגוגיים ומעשיים לקידום הוגנות, תבטא את תפיסתה החינוכית באופן ברור ותהווה דוגמא אישית של הנהגה חינוכית ופדגוגית כלפי צוות בית הספר והקהילה.

פיתוח מנהיגות בית ספריתפיתוח מנהיגות בית ספרית

הובלת מהפך בית ספרי אינה מלאכה לאיש אחד - המאמץ הרב־זירתי והיקף השיפור הנדרש מחייבים שלמנהלת יהיו שותפים בהובלה ובאחריות, כך שיחד יוכלו להתמודד באומץ, בפתיחות ובכנות עם האתגרים הגדולים. מנהיגות בית ספרית אפקטיבית בבתי ספר בפריפריה החברתית והגיאוגרפית, תומכת במורים ומקדמת את יכולתם לקדם תהליכי שיפור בתנאים מאתגרים במיוחד. למנהיגות בית ספרית אפקטיבית יש השפעות חיוביות הן על התוצאות החינוכיות הרצויות של בית הספר והן על סביבת העבודה המושגת באמצעות בניית צוותים ועבודת עמיתים.

לכן, המנהלת צריכה להיות מסוגלת לבנות מנהיגות בית ספרית בעלת מרחב לקבלת החלטות ולהובלת צוותים, השותפה לפיתוח האסטרטגי ולהובלה של בית הספר. על המנהלת והמנהיגות הבית ספרית לקדם בין אנשי הצוות אמון ותהליכי למידה משותפים, המטפחים תרבות משוב בית ספרית ושימוש בנתונים ולארגן לטובתם את מנגנוני הפעולה והמשאבים של בית הספר.

ניהול והובלת צוותניהול והובלת צוות

צוות המורים הוא המשאב המרכזי של בית הספר ומנוף השינוי החשוב ביותר להובלת השינוי - השיפור נעשה איתו ובאמצעותו. המשימה החינוכית מורכבת ודורשת שהצוות יראה בה משימה בתחום אחריותו. הצוותים בבתי הספר חווים תסכולים וכשלונות רבים ורק באמצעות תהליכי עבודה-למידה משותפים ממוקדי מטרות ניתן לטפח אחריותיות משותפת ומקצועיות.

לכן, המנהלת צריכה להיות מסוגלת לגייס ולבנות צוות מקצועי, לטפח בצוות מסוגלות, תחושת ביטחון ושייכות. טיפוח הצוות צריך להתבסס על: הצבת רף ציפיות גבוה למורים ולתלמידים, זיהוי צורכי ההתפתחות של המורים ודאגה למענים צוותיים ופרטניים מתאימים, צפייה ומישוב של תהליכי הוראה למידה והערכה. המנהלת נדרשת לקחת אחריות על זיהוי בעיות ולהוביל את הצוות לניתוח משותף של סיבות השורש שלהן על בסיס הנתונים הבית ספריים, לפתח מענים ולאפשר להתנסות בהם עד להשגת השיפור המיוחל.

ניהול שותפויותניהול שותפויות

התקדמותם של תלמידים מרקע של עוני והדרה תלויה באיכות ההוראה בבית הספר ובאיכות המענים החינוכיים הניתנים בו.  "דרוש כפר שלם כדי לגדל ילד" – דרוש "כפר שלם" שידאג יחד להרחבה של המענים הלימודיים, החברתיים והרגשיים שבית הספר מספק ויבטיח את איכותם. בנוסף לכך, גורמים רבים בסביבת בית הספר משפיעים עליו, מעצבים את איכות תהליכי ההוראה-למידה בו ומושפעים ממנו. לכן, המנהלת צריכה להיות מסוגלת לבנות ולטפח שותפויות ומערכות יחסים מיטיבות עם גורמים מחוץ לבית הספר- ההורים, הרשות המקומית והמחוז.

מסוגלות הצוותמסוגלות הצוות

מסוגלות הצוות מורכבת ממספר יכולות – צוותיות ופרטניות - הנדרשות כדי לקדם תלמידים המגיעים מרקע של עוני והדרה;  להישגים חינוכיים שיאפשרו להם מוביליות חברתית. לשם כך, רכיבי המסוגלות שעל הצוות לפתח הם:

החזקת תפיסות ומטרות חינוכיות משותפותהחזקת תפיסות ומטרות חינוכיות משותפות

העשייה החינוכית בבתי ספר תת־משיגים מאתגרת במיוחד. החשיפה למצב המשפחות, האתגרים החינוכיים הרבים, ההישגים הנמוכים המתמשכים למרות המאמצים הגדולים של המורים וגורמים נוספים מובילים לכך שצוותים רבים מחזיקים בתפיסות של "הכלה" לכאורה המתבטאות בהצבת רף ציפיות נמוך לתלמידים. כדי לתכנן ולהוביל תהליכים חינוכיים אפקטיביים הנותנים מענה לאתגרים הייחודיים נדרשת בהירות וקוהרנטיות בתפיסות ובמטרות הצוותיות, שיתמקדו כולם במחויבות לקדם הוגנות. לכן, הצוות כולו צריך להחזיק באחריות משותפת להתקדמות כל התלמידים, לאמץ דפוס חשיבה מתפתח ביחס ליכולות הצוות והתלמידים ומיקוד שליטה פנימי ביחס לאתגרים החינוכיים של בית הספר. הצוות צריך לפתח הבנה משותפת כיצד לממש את התפיסות הללו בתהליכי הוראה-למידה באופן מעשי.

טיפוח מיומנויות ותהליכי למידה צוותייםטיפוח מיומנויות ותהליכי למידה צוותיים

הובלת תהליכי למידה אפקטיביים בבתי ספר תת־משיגים דורשת רמת מומחיות גבוהה בתהליכי הוראה-למידה, תהליכי רכישת אוריינות שפת־אם, טיפוח שותפות עם הורים ועבודה עם ילדים בסיכון. הידע הנדרש לשם כך הוא מצרך נדיר – הוא אינו נלמד במוסדות להכשרת מורים, מעטים גורמי המקצוע המחזיקים בו וממילא לא ניתן לרכוש את כל המומחיות מבעוד מועד. לכן, יכולות למידה גבוהות של הצוות הן הכרחיות לצורך התמודדות עם האתגרים המגוונים - אתגרים שתמיד ידרשו פיצוח, איסוף נתונים, התנסות בכיתות ולמידה. האמונה של הצוות ביכולות הלמידה שלו והידיעה שיוכל להתמודד עם כל אתגר עתידי יתרמו באופן משמעותי לחוסן שלו. צוות המורים צריך לפתח תרבות ארגונית חקרנית ומיומנויות למידה גבוהות המתמקדות בבחינה שוטפת של הקשר בין תהליכי ההוראה להישגי התלמידים.

ביצוע תהליכי הוראה, למידה והערכה אפקטיבייםביצוע תהליכי הוראה, למידה והערכה אפקטיביים

תלמידים מרקע של עוני והדרה תלויים מאוד באיכות ההוראה בבית הספר. התלמידים מתחילים את כיתה א' עם פערים משמעותיים באוריינות שפתית ומתמטית ולעיתים גם במיומנויות רגשיות כמו ויסות עצמי. תהליכי ההוראה המקובלים אינם מספיקים לצמצום הפערים של תלמידים אלה, אינם מותאמים לצרכיהם ודורשים התאמה הן בהיבטי התוכן – הדגשת הרחבת אוצר מילים וידע עולם וחשיפה אינטנסיבית לשפה כתובה – והן בהיבטים של תהליכי הוראה דיפרנציאליים. לכן, הצוות צריך להיות מסוגל לפתח וליישם ידע ייחודי ויעיל שיקדם תהליכי הוראה מותאמים המבוססים על ניתוח נתונים שוטף ובחינת העשייה בכיתות.

טיפוח מערכות יחסים מצמיחות עם התלמידיםטיפוח מערכות יחסים מצמיחות עם התלמידים

לחיים בעוני יש השלכות שליליות וארוכות טווח על ילדים בתחומים רבים:  הבריאות הפיזית, ההתפתחות הקוגניטיבית, הרגשית, החברתית,  מערכות היחסים שלהם, הדימוי העצמי,  הישגיהם וסיכוייהם לרכוש השכלה גבוהה, להיכנס לשוק העבודה ולהתקדם בו[2]. מערכות יחסים מצמיחות יכולות לסייע למזער את ההשפעה ההרסנית של החיים בעוני ובהדרה והן מהוות מפתח לכל תהליכי הלמידה בכיתות. לכן, הצוות צריך להיות מסוגל לפתח מערכות יחסים מצמיחות עם התלמידים אשר יבטאו אמונה ביכולת הצמיחה וההתפתחות של הילדים.

בניית ברית עם ההורים לטובת התלמידיםבניית ברית עם ההורים לטובת התלמידים

תחושת ביטחון של הילדים במבוגרים המשמעותיים בחייהם קריטית להתפתחותם ולגדילה התקינה שלהם. לרוב, ההיסטוריה של ההורים במערכת החינוך וההתמודדות שלהם עם מערכות ממסדיות כהורים החיים בעוני ובהדרה, מאתגרות את מערכות היחסים עם צוות המורים ומגבירות תחושות הדדיות של חוסר אמון ושיפוטיות . מתח שנוצר בין הסביבה הביתית לסביבה הבית ספרית, מגביר את תחושת המובסוּת של ההורים, את הריחוק מצד הצוות ומופנם על ידי התלמידים. במיוחד לאור זאת, הצוות צריך להיות מסוגל לייצר שותפות עם ההורים המבוססת על האמונה המשותפת ביכולת של התלמיד ללמוד ולהתקדם ועל המחויבות לחפש יחד את הדרכים המתאימות לתמיכה בילד ובמשפחתו.

מסוגלות התלמידיםמסוגלות התלמידים

מסוגלות עצמית של תלמידים מורכבת מיכולות קוגניטיביות, רגשיות וחברתיות הנדרשות לתלמידים על מנת להגיע להישגים לימודיים שיאפשרו להם מוביליות חברתית בעתיד. בבתי ספר המשרתים אוכלוסיה מרקע של עוני והדרה בית הספר אחראי לתמיכה בפיתוח של יכולות אלה. המסוגלויות שצוות בית הספר נדרש לפתח  הן:

שימוש בשפת אם באופן אפקטיבי מותאם ליעדי הגילשימוש בשפת אם באופן אפקטיבי מותאם ליעדי הגיל

מיומנויות השפה הופכות במהלך הלימודים בבית הספר היסודי ממטרה בפני עצמה לאמצעי, שבזכותו התלמידים יכולים ללמוד תכנים נוספים ולשכלל את מיומנויות הלמידה שלהם. היכולת להשתמש באופן אפקטיבי באופנויות השפה - קריאה, כתיבה והשתתפות בשיחה - נדרשת לטובת השתלבות מיטבית בחיים בעתיד וביטוי עצמי ואישי, המהווים צורך קיומי אנושי. אולם, תלמידים מרקע של עוני והדרה מתקשים ברכישת ברכישת הקריאה והכתיבה ושאר המיומנויות השפתיות יותר מתלמידים הבאים מרקע אחר ומתקשים מאוד לצמצם את הפערים עימם הם מגיעים לבית הספר היסודי. לעובדה זו השלכות רבות על יכולותיהם למוביליות. לכן, על מנת להצליח לשבור את המתאם שבין רקע חברתי כלכלי לבין הישגים ומיומנויות, התלמיד צריך להיות מסוגל להשתמש בכל אופנויות השפה באופן אפקטיבי, ולהתמודד עם מטלות הדורשות כישורים אורייניים, בהתאם ליעדי הגיל שלו. 

ניהול עצמי לטובת השגת מטרות ארוכות טווחניהול עצמי לטובת השגת מטרות ארוכות טווח

החיים בעוני והדרה משפיעים לרעה על היבטים קוגניטיביים, רגשיים וחברתיים רבים בחייהם של הילדים המתבטאים בין השאר בהיכרות עצמית נמוכה חסרה, יכולות ניהול ושליטה עצמית נמוכות ודפוס חשיבה מקובע. חלון ההזדמנות החשוב ביותר להשפעה על התפתחות יכולות אלה הוא מגיל הינקות ועד השנים הראשונות בבית הספר היסודי והתפתחותן עשויה לחולל שינוי ממשי בחיי הילדים ולאפשר להם לפרוץ את מעגל העוני וההדרה. לכן, בעזרת התהליכים המתאימים והתיווך של דמויות משמעותיות בחייהם של הילדים, התלמיד צריך להיות מסוגל  להכיר את עצמו, להאמין ביכולת שלו לצמוח ולהתפתח  (בעל דפוס חשיבה מתפתח), להציב יעדים ולהתמיד בדרך להשגתם, לווסת ולנהל רגשות.

יצירת מערכות יחסים משמעותיות ומיטיבותיצירת מערכות יחסים משמעותיות ומיטיבות

מערכות יחסים משמעותיות קריטיות להתפתחותם של כישורים חברתיים אצל ילדים מגיל הינקות ועד גילאי ההתבגרות המאוחרים יותר. מערכות יחסים משמעותיות מהוות מנגנוני תמיכה עבור הילד ובסיס להעמקת תחושת שייכות לקהילה והן תורמות להתפתחותם של כישורים חברתיים ומיומנויות ניהול עצמי. המכנה המשותף הרחב ביותר לילדים שנולדו לנסיבות חיים קשות ולמרות זאת הצליחו לפתח חוסן, הוא קיומה של מערכת יחסים תומכת ויציבה עם לפחות מבוגר משמעותי אחד. מערכת כזו יכולה לספק את ההגנה  מפני השיבוש שנסיבות החיים בעוני ובהדרה יכולות לייצר. לכן, באמצעות תהליך עם דמות מבוגרת משמעותית בבית הספר ועם עמיתיו בכיתה, התלמיד צריך להיות מסוגל לתת אמון, לנהל מערכת יחסים שתתרום לבניית יכולות רגשיות וחברתיות חיוניות וליצירת חוויות חיים חיוביות.

מסוגלות לשותפות עם ההוריםמסוגלות לשותפות עם ההורים

האמונה של מבוגרים ביכולת של ילדים להגיע להישגים לימודיים טובים היא גורם מפתח במוביליות חברתית. מבין המבוגרים, ההורים הם המשמעותיים ביותר עבור הילדים ובעלי ההשפעה הרבה ביותר עליהם. תחושת הביטחון של הילדים במבוגרים המשמעותיים בחייהם קריטית להתפתחותם התקינה. כהורים החיים בעוני והדרה, ההיסטוריה של ההורים במערכת החינוך וההתמודדות שלהם עם מערכות ממסדיות, מאתגרות את מערכת היחסים עם צוות המורים ומגבירות תחושות הדדיות של חוסר אמון ושיפוטיות. מתח שנוצר בין הסביבה הביתית לסביבה הבית ספרית מגביר את הרגשת הניכור ומופנם על ידי התלמידים.

במיוחד לאור זאת, לטובת צמיחתם והצלחתם של התלמידים, חשוב שהצוות החינוכי יראה באיכות הקשר עם ההורים רכיב משמעותי בעבודתו; הצוות צריך להיות מסוגל לייצר שותפות עם ההורים המבוססת על האמונה המשותפת ביכולת של התלמיד ללמוד ולהתקדם ועל המחויבות לחפש יחד את הדרכים המתאימות לתמיכה בילד ובמשפחתו. לכן, בכל מפגש מורה-הורה-ילד המורים צריכים לאפשר להורים לבטא ציפייה ואמון ביכולות ובמסוגלות של הילדים ללמוד ולהתפתח.

על מנת להצליח לבסס שותפות מיטיבה יש לפתח את רכיבי המסוגלות הבאים:

יצירת מערכת יחסים מבוססת אמוןיצירת מערכת יחסים מבוססת אמון

כאשר מערכת היחסים בין ההורים לצוות מתוחה ורוויה בביקורת הדדית ובהאשמות גלויות או סמויות, התלמיד מוצא עצמו בתווך ונדרש לבחור בין בית הספר למשפחתו. מתח זה מפריע לו בתהליך הלמידה ופוגע ביכולת הצמיחה וההתפתחות שלו. לכן, חשוב שההורים והצוות יהיו מסוגלים לטפח מערכת יחסים המבוססת על אמון, שבה המורה מרגישה בנוח לפנות להורה וההורה מרגיש בנוח לפנות אל הצוות ולדבר עמו בחופשיות. על אף האתגרים, צוות המורים צריך לפתח מודעות לתפיסות ולהתנהלות המבטאות חוסר כבוד ומייצרות הַאחרה, לטפח עמדה של הקשבה לאדם שמאחורי הזהויות והתפקידים, להכיר בהבדלי הכח הנובעים מנסיבות חיים, מעמד חברתי ותפקיד ולחתור להבנה עמוקה של נקודת המבט של ההורים והמשפחות.

קיום התייעצות משותפת וכנה בקשר לתלמידיםקיום התייעצות משותפת וכנה בקשר לתלמידים

החלטות רבות של הצוות על דרכי הפעולה עם תלמידים מחייבות לכל הפחות יידוע ואישור של ההורים כמו למשל, תכנית לימודים או התנהגות אישית, טיפול באירוע התנהגות, השתתפות בפעילות חברתית-חינוכית ייחודית וכמובן, מעבר לכיתות ייעודיות או לבית ספר אחר. מקרים של קבלת החלטות על ידי הצוות ללא התחשבות בעמדת ההורים תוך הסתפקות ביידוע שלהם וקבלת החלטות ללא חשיפת שיקולי הדעת המקצועיים, מחמירים את תחושת הפגיעות של ההורים ואת חוסר האמון.  במקרים רבים, ההורים מוזמנים לפגישה בבית הספר לטובת התייעצות לכאורה, כאשר המטרה בפועל היא לגייס את ההורים להחלטה ולתכנית שהצוות גיבש עבור התלמיד. לדרך פעולה רווחת זו גורמים רבים: הערכת הצוות כי נדרש ידע מקצועי כדי לקבל את ההחלטה וכי ממילא קיימים כלים מוגבלים העומדים לרשותם, קושי להתמודד עם תסכול וכעס של ההורים, היסטוריה של חוסר שיתוף פעולה ועוד. אולם, רק התייעצות שלוקחת בחשבון את עמדת ההורים ואת נקודת המבט הייחודית שלהם על הילד תאפשר ראייה הוליסטית של התלמיד, גיבוש פתרונות מתאימים וטיפוח של תחושת אמון הדדית. לכן, צוות בית הספר צריך להיות מסוגל לקיים התייעצויות כנה עם הורים לגבי ילדיהם.

ביטוי הזהויות השונות בבית הספרביטוי הזהויות השונות בבית הספר

תחושת שייכות וביטחון הכרחית לצמיחה ולהתפתחות והיא מתבטאת בבית הספר בשלוש רמות: בקשרים הבינאישיים, בעיסוק בתכנים רלבנטיים לזהות של התלמיד ובמסגרות מבניות העוזרות להרגיש שייכות.  בבתי הספר לומדים תלמידים מרקע שונה ומזהויות מגוונות. על מנת לייצר תחושת שייכות עבור התלמידים ומשפחותיהם, יש צורך לבטא באופן מתוכנן ומכוון את הזהויות השונות במרחב הבית ספרי הפיזי ובתכניות הלימודיות והחברתיות. לדוגמא, על ידי קישוט קירות או הצגת תערוכות בנושאים שקשורים לתרבויות השונות בבית הספר ועל ידי תכניות לימודים שיאפשרו היכרות עם כלל הזהויות בכיתה. זאת מתוך הנחה שהיכרות מעמיקה תסייע בטיפוח סובלנות לתרבויות ורקעים שונים. לכן, הצוות צריך להיות מסוגל ליזום יחד עם המשפחות והקהילה פעולות להיכרות עם מנהגים משפחתיים, תרבויות ושפות, לשיתוף המשפחות בחיי היום־יום של בית הספר ולהזמין אותן לקחת חלק בעשייה המשותפת החוגגת את המגוון וגאה בו.

מה בין מסוגלות ובין תחושת מסוגלות?מה בין מסוגלות ובין תחושת מסוגלות?

תחושת מסוגלות היא התחושה והאמונה שיש לאדם או לקבוצה ביחס ליכולת שלו.ה לבצע משימה. תחושה זו יכולה להשפיע על המוּכנות לבצע משימה ועל מידת המוטיבציה והנכונות להשקיע בה. תחושת מסוגלות גבוהה קשורה לתפיסה של מיקוד שליטה פנימי גבוהה ומתאפיינת באופטימיות ובנכונות להתמודד עם אתגרים . לעומת זאת, תחושת מסוגלות נמוכה קשורה לתפיסה של מיקוד שליטה חיצוני ונטייה לחשוב שמשימות הן קשות מכפי שהן באמת. תחושת המסוגלות היא סובייקטיבית ולעיתים קרובות יש פער בינה ובין רמת המסוגלות עצמה, כלומר, מידת הידע והיכולת הקיימות בפועל.

מפת הידע של מישרים מתמקדת בפיתוח המסוגלויות ובהערכתן בפועל. יחד עם זה, התבוננות רפלקטיבית על תחושת המסוגלות והערכתה לאורך התהליך יכולות לתרום להאצת השיפור.

מקורות והערותמקורות והערות