מהי גישת האימון האורייני?

כיצד משפיעים באמת על הוראת המורים בשטח? גישת האימון האורייני מציעה מסגרת שמאתגרת את התפיסות המסורתיות של פיתוח מקצועי בבתי ספר. בניגוד להדרכות המתמקדות בהקניית ידע וכלים גישה זו רואה במורים שותפים פעילים בתהליך התפתחותם המקצועית. דרך מעגלי למידה ושיפור מובנים, המאמנת והמורה יוצרות יחד מרחב בטוח לניסוי, רפלקציה וצמיחה. הידע המחקרי מצביע על כך שגישה זו יעילה במיוחד בבתי ספר המשרתים אוכלוסיות מרקע של עוני והדרה, שם האתגרים מורכבים וקיים פוטנציאל גבוה לשינוי משמעותי.



קיימות גישות שונות לפיתוח מקצועי של צוותי ההוראה בבתי הספר בכלל ובבתי ספר המשרתים אוכלוסיות בעוני והדרה בפרט. גישות אלו שונות זו מזו בהגדרת המטרות, התוצרים המצופים ואופי התהליכים הכרוכים בהן. הגישה ההוראתית למשל מניחה שהבסיס לשינוי ולהתפתחות הוא רכישה של ידע וכישורים. המדריכה בגישה זו מזהה מהו הידע החסר למורה, עוזרת לה לרכוש את הידע הזה ולהשתמש בו. פרקטיקות ההדרכה הרווחות בגישה זו הן הקניית ידע וכלים.

בשונה מכך, גישת האימון האורייני מכוונת לצמיחה ולשיפור מקצועי של המורה באמצעות פיתוח הבנה מעמיקה של תהליכי הוראה ולמידה ויכולת לבחון באופן ביקורתי את הפרקטיקה שלה.


הנחות יסוד העומדות בבסיס גישת האימון האורייני:

  1. כדי לשנות את הפרקטיקה של המורה יש ללוות את העשייה שלה באופן צמוד, להתבונן בה ולנתח אותה יחד ומתוך כך להבין מה עובד טוב ומה כדאי לשנות. המאמנת עובדת עם המורות באופן מתמשך ורציף לכל אורך השנה והאימון מותאם מאוד להקשר הבית ספרי ולצרכי התלמידים של כל אחת מהמורות.
  2. המורה היא כבר אשת מקצוע בעלת ניסיון וידע בהוראה, ותהליך האימון נועד לסייע לה להשתפר באמצעות הרחבה והעמקה. כלומר, גישה זו מציבה מצד אחד מודל ברור של הוראה טובה אליה יש לשאוף, אך מצד שני מכבדת את המקצועיות של המורה ומחייבת שותפות אמיתית ומעורבת שלה בתהליך ההתפתחות שלה.



הובלת מעגלי למידה ושיפור – ליבת התפקיד של המאמנת

התפקיד המרכזי של המאמנת הוא הובלת מעגלי למידה ושיפור בהם המאמנת והמורה מגדירות יחד יעדי למידה לשיעור או לרצף שיעורים, מתכננות את הפעילות בכיתה ובוחנות אותה.

מעגל למידה ושיפור כולל שלושה שלבים:

מפגש תכנון: במפגש זה המאמנת מסייעת למורה להבהיר את מטרות השיעור ויעדיו, דנה עם המורה באסטרטגיות  אפשריות על מנת להשיג מטרות אלו, מסייעת לה להגדיר עדויות להישגי התלמידים ולזהות אילו נתונים צריך לאסוף במהלך השיעור כדי להשיג עדויות אלו. בנוסף, במפגש התכנון המאמנת והמורה מגדירות יחד מה מטרת הכניסה של המאמנת לכיתה ולאור זאת הן מחליטות איזו מבין שלוש פרקטיקות של עבודה משותפת בכיתות תשרת את הלמידה של המורה ואת יעדי השיעור בצורה הטובה ביותר:

  • המאמנת תדגים הוראה בכיתה (מודלינג)
  • המאמנת והמורה ילמדו בצוותא בכיתה
  • המאמנת תצפה במורה

כניסה לשיעור: המאמנת נכנסת יחד עם המורה לשיעור בכיתה והן פועלות בהתאם לתכנון שנקבע. במהלך השיעור המאמנת או המורה מקשיבה ואוספת נתונים על פעולות ההוראה ועל למידת התלמידים. הכוונה היא להציב את המורה בתפקיד חוקרת המבצעת ניסויים ואוספת נתונים יחד עם המאמנת.

מפגש עיבוד: במפגש זה המאמנת מעודדת את המורה לחלוק עמה את רשמיה מהשיעור ולאחר מכן לערוך השוואות בין מה שהתרחש לדעתה לבין מה שביקשה להשיג. המאמנת והמורה משתפות בנתונים שאספו ומעלות שאלות רפלקטיביות כאשר המטרה היא לתמוך ביכולתה של המורה לנסח יחסי סיבה-תוצאה בין פעולות ההוראה לבין התוצאות שהפגינו התלמידים. מתוך הדיאלוג בינהן המאמנת והמורה שואפות להגיע להסכמה הדדית על דרכים לשיפור ההוראה והלמידה בכיתה. בהמשך המאמנת מעודדת את המורה לחשוב כיצד לארגן שיעורים עתידיים בהתבסס על התובנות החדשות. המאמנת גם מזמינה את המורה לתת משוב ולהציע שיפורים לתהליך האימון עצמו.

רצף זה של 'מפגש תכנון-כניסה לשיעור-מפגש עיבוד' מהווה מעגל למידה ושיפור וחוזר על עצמו מספר פעמים במהלך השנה עם כל מורה.

ידע ומיומנויות הנדרשים למילוי תפקיד המאמנת

על מנת להצליח בתפקידה, מאמנת האוריינות, או כל מדריכה אחרת העובדת בגישה אימונית, צריכה להחזיק בטווח רחב של ידע ומיומנויות:



ידע מקצועי בתחום התוכן


מיומנויות באימון פדגוגי פרטני וצוותי



ידע מקצועי בקידום תלמידות ותלמידים מרקע של עוני והדרה בתחום התוכן