זיהוי חוזקות של תלמידים - חקר מקרה למאמנות אוריינות

חקר מקרה זה עוסק בשיח בין מורות למאמנת המתמקד בזיהוי חוזקות של תלמידים ולא רק בחסכים שלהם.
חקר המקרה מייצר הזדמנות כפולה ללמידה - הוא מספק הן הזדמנות ללמוד על החשיבות של הבחנה בהצלחות ובחוזקות של התלמידים והן הזדמנות לדון בפרקטיקות שבאמצעותן מאמנות יכולות לקדם הבחנה של מורות ביכולות של כלל התלמידים ובחוזקות החשיבה שלהם.

הגדרת דפים קשורים (לחצו פעמים לעריכה)

כל פעילות כיתתית, פשוטה ככל שתהיה, עמוסה באירועים המתקיימים בו־זמנית בכל רגע נתון. אחת מן היכולות החשובות לשיפור ההוראה ולקידום הלמידה היא היכולת להבחין בתגובות התלמידים בזמן השיעור. כאשר מורות מבחינות בתגובות הן יכולות להתאים את ההוראה שלהן טוב יותר לתלמידים ולתמוך בלמידה של התלמידים לאורך זמן.

מורות עשויות להבחין בהתנהגויות ובביטויי חשיבה של תלמידים ולפרש אותם בשני אופנים: הבחנה בָָּחֶֶסֶֶר (noticing deficit) לעומת הבחנה בָָּחוזקות (asset noticing). הבחנה בחסר היא הנטייה של מורים לשים לב תמיד לטעויות, לחוסר ידע או לחוסר הבנה של תלמידים מסוימים ולהתעלם מן ההצלחות ומן היכולות של תלמידים אלה.

חקר המקרה להלן מספק הצצה לשיח בין מורות למאמנת שבמרכזו זיהוי חוזקות של תלמידים.

• 

  להורדת הקובץ יש ללחוץ על התמונה

בניתוח חקר המקרה נתבונן על הידע התיאורטי והמחקרי אודות הבחנה בחסר לעומת הבחנה בחוזקות התלמידים -

שיח של חוסר רווח מאוד בתרבות הבית־ספרית ומופנה בייחוד כלפי אוכלוסיות מודרות כאשר "חוסר היכולת" מיוחסת בדרך כלל למשפחות התלמידים, לתרבות שהם מגיעים ממנה או ללקויות קבועות. שיח החסר מעצב באופן לא מודע את הפניית המבט של המורים, את תפיסת היכולת שלהם לפעול אל מול אותם תלמידים ואת דרכי הפעולה שלהם.
מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מתארים מורים המנסים לאתגר את הנטייה להבחין בחסר של תלמידים מאוכלוסיות מודרות באמצעות תהליך מנוגד שמטרתו לזהות יכולות והצלחות של תלמידים אלו בשתי דרכים מרכזיות:

1. לזהות בגוף הרעיונות שמבטאים התלמידים את ניצני ההבנה ואת משאבי הידע שהם מתבססים עליהם.
2. להרחיב את ההגדרה "המסורתית" של הצלחה בתחום הדעת ולזהות מגוון רחב של יכולות, כישורים והתנהגויות שיש בהם ערך ללמידתו של התלמיד.

במקרה הנדון המאמנת קיימה שיעור הדגמה למחנכות כיתה ב'. השיעור היה שיעור הטרמה לכתיבה, ועסק בנושא "חיית המחמד שלי". הוא נעשה עם קבוצה קטנה והטרוגנית של תלמידים. לאחר שיעור ההדגמה, בסיום אותו יום, קיימו המאמנת והמורות שיחת רפלקציה על ההדגמה.

המערך מציע מתווה לדיון בנושאים הבאים:

1. ניתוח התייחסות המורות לחוזקות ולהצלחות של תלמידים, במקרה המתואר ובאופן כללי - לאילו חוזקות אליהן מורות מתייחסות יותר ופחות? כיצד ניתן לאפיין את החוזקות לאור פרמטרים שוני? כיצד החוזקות השונות תורמות לתהליכי הלמידה?
2. ניתוח הפעולות שמבצעות המאמנות כדי לתמוך בשיח שמדגיש חוזקות - אילו פעולות של המאמנת מאפשרות שיח על זיהוי חוזקות? אילו גורמים מאפשרים זאת? כיצד ניתן להרחיב את ההגדרה "המסורתית" של אוריינות?

חקר המקרה כולל:

• רקע תאורטי בנושא זיהוי חוזקות של תלמידים והבחנה בחסר.
• תיאור מקרה מפורט, כולל תמלול השיחה בין המורות למאמנת.
• הצעות לדיון ולעבודה בקבוצות בעקבות הקריאה של חקר המקרה.

חקר מקרה זה הנו חלק מחוברת המכילה ארבעה חקרי מקרה של פגישות מקצועיות שקיימו מאמנות האוריינות בבתי הספר שמיזם מישרים מלווה - מפגש הנחיה לצוות, הנחיה פרטנית או הדגמה של הוראה בכיתה. חקרי המקרה פותחו במסגרת מחקר שערך המרכז לחקר הפדגוגיה שותפויות אקדמיה־שדה מטעם אוניברסיטת בן־גוריון בבתי ספר שמיזם מישרים מלווה.