אתגרי הרישום והשיווק בבתי ספר המשרתים אוכלוסיות בעוני ובהדרה

במהלך תקופת הרישום לבתי הספר היסודיים בישראל, בתי ספר רבים ובמיוחד אלו המשרתים אוכלוסיות בעוני ובהדרה מתמודדים עם אתגר משמעותי - יציבות הרישום אינה מובטחת בשל תחרות בין בתי הספר והשפעות דמוגרפיות. מסמך זה מציע מסגרת להבנת אתגר הרישום ומבהיר את הקשר ההדוק בין אתגר זה לבין הצורך בשיווק.

המסמך מציג את המורכבויות והפרדוקסים בשיווק בתי ספר בהקשרים של עוני והדרה, ומציע גישה שיווקית שמבוססת על עשייה חינוכית אמיתית, המהווה את הבסיס לתקשורת כנה עם הקהילה.

בסופו של דבר, המסמך מתרגם את ההבנות לעקרונות פעולה ברורים עבור בתי הספר ומחדד את תפקיד הרשות המקומית בהבטחת תנאי מסגרת שתומכים בשיפור יציבות הרישום והוגנותו.

הגדרת דפים קשורים (לחצו פעמים לעריכה)

מבואמבוא

בימים אלה, בתקופת הרישום לבתי הספר היסודיים בישראל, בתי ספר רבים ובמיוחד בתי ספר המשרתים אוכלוסיות בעוני ובהדרה, פועלים בתוך מציאות שבה יציבות הרישום אינה מובנת מאליה. בחלק מהרשויות יש להורים אפשרויות בחירה (בעקבות פתיחת אזורי רישום או אפשרות לבחור בין זרמי חינוך) ולכן נוצרת תחרות ישירה על תלמידים. ברשויות אחרות בהן הרישום מתבצע על פי שיוך לאזור המגורים הביקוש עשוי להיות מושפע מתנודות דמוגרפיות בשכונה.

מטרת המסמך היא להציע מסגרת להבנת האתגר של יציבות הרישום לבתי הספר - ובפרט לבתי ספר המשרתים אוכלוסיות בעוני ובהדרה - ולהבהיר כיצד אתגר זה דוחק את בתי הספר להשקיע בשיווק. המסמך מציג את המורכבויות והפרדוקסים המרכזיים בשיווק בתי ספר בהקשרים של עוני והדרה, ובמקביל מציע גישה של שיווק הנובע מהעשייה החינוכית ומתבסס על הדגשת האיכויות המרכזיות של בתי הספר. לבסוף, המסמך מתרגם את ההבנות הללו לעקרונות פעולה בתחום השיווק ולצד זאת מחדד את תפקיד הרשות בהבטחת תנאי מסגרת ומנגנוני עבודה משותפים בתקופת הרישום.

המסמך כולל שלושה חלקים:

1. הצגת הדינמיקה והאתגרים סביב יציבות הרישום לבתי ספר המשרתים אוכלוסיות בעוני ובהדרה, והאופן שבו ירידה בביקוש עלולה לדחוק לשיווק מאומץ ולחיפוש ייחודיות תוך התמודדות עם פרדוקס “שיווק הנכסים האמיתיים” ועם דילמות ערכיות ושחיקה.
2. עקרונות פעולה וקווים מנחים לבית הספר לשיווק אתי ובר-קיימא המבוסס על התפיסה שהשיווק אינו מהלך נפרד מהעשייה החינוכית אלא נובע ממנה ומתרגם אותה ליידוע עקבי של הסביבה על מה שבית הספר באמת עושה היטב.
3. המלצות לרשות המקומית המגדירות תנאי מסגרת ומהלכים שרק הרשות יכולה להוביל כדי לחזק יציבות והוגנות במערך הרישום.

מעגל שלילי של ירידה בביקוש, גבוליות ברישום ושיווק מאומץמעגל שלילי של ירידה בביקוש, גבוליות ברישום ושיווק מאומץ

בתי ספר ציבוריים במדינות רבות ובכללן ישראל נדחקים לסביבה תחרותית שבה הם נדרשים להתחרות על רישום תלמידים ועל הבטחת משאבים. הגורמים העיקריים לכך הם:

1. מדיניות של פתיחת אזורי רישום ובחירת הורים: בחלק מן הרשויות המקומיות יש להורים ולתלמידים אפשרות לבחור בין בתי ספר ובעקבות זאת נוצרת תחרות משמעותית בין בתי הספר. העדפות ההורים עלולות לחזק בתי ספר מסוימים ולהחליש בתי ספר אחרים שאליהם אין ביקוש גבוה. בנוסף לכך, קיימים בתי ספר ייחודיים שקיבלו היתר לגבות מהורים תשלומים נוספים. צעד זה נותן יתרון להורים חזקים על פני הורים ממעמד סוציו-אקונמי נמוך.
2. התרחבות התחרות בין בתי הספר: מעבר לאפשרות הבחירה בין בתי ספר הנמצאים בתוך זרם חינוכי מסוים, הורים יכולים לבחור גם בין החינוך הממלכתי לבין החינוך הממלכתי-דתי. בנוסף קיימים גם בתי ספר פרטיים שאינם שייכים למערכת הממלכתית או הממלכתית דתית.
3. שינויים דמוגרפיים ואורבניים משפיעים גם הם על הביקוש לבתי הספר. שכונות מזדקנות הן שכונות ותיקות עם מיעוט של משפחות צעירות וילדים. שכונות כאלו מתהוות כאשר משפחות צעירות ומבוססות יותר שגרו בשכונה עוברות לשכונות חדשות כדי לשפר את רמת הדיור שלהן, השכונות הוותיקות אינן מספיק אטרקטיביות כדי למשוך משפחות אחרות במקומן. כל אלו מותירים את בית הספר השכונתי עם פוטנציאל הרשמה נמוך.

תהליכים אלו פועלים כמנגנון של שכפול מעמדי שבו הבחירה מפלה באופן שיטתי משפחות מרקע חברתי-כלכלי נמוך. משפחות מרקע חברתי-כלכלי גבוה יותר גרות בשכונות מבוססות יותר, מיומנות יותר בפענוח המסרים השיווקיים של בתי הספר ומצליחות לא פעם להשיג שיבוץ לבתי הספר ה"נחשבים" יותר.

במקביל לכך, נמצא שקיים מתאם חזק בין מוניטין השכונה למוניטין בית הספר. כלומר בתי ספר הממוקמים בשכונות בדירוג חברתי-כלכלי נמוך סובלים מתופעה של סטיגמה טריטוריאלית - מוניטין שלילי שאינו תלוי בהכרח באיכותם הפדגוגית, אלא במיקומם הגיאוגרפי. סטיגמה זו משפיעה על הצוות החינוכי שלעיתים מפחית את ציפיותיו מהתלמידים, ואילו המשפחות והתלמידים חוששים שהמוניטין הירוד של בית הספר יפגע בסיכויי הקבלה שלהם לחטיבת ביניים איכותית.

הירידה בביקוש הנגרמת מכוחות השוק, מהשינויים הדמוגרפיים ומהסטיגמה מובילה את בתי הספר הללו למשבר מתמשך המכונה גבוליות ברישום – מצב בו מספר הנרשמים לבית הספר נמוך ולא כל הכיתות עומדות בתקן. מצב זה מעמיד את בית הספר באיום סגירה מתמיד ומותיר את בית הספר בחוסר יציבות תמידי, כאשר עזיבת תלמיד אחד יכולה לשמש עילה לסגירת כיתה או שכבה.

הגבוליות ברישום מובילה לקיצוץ במשאבים אשר פוגע ישירות באיכות העבודה החינוכית כפי שבא לידי ביטוי בצמצום כוח האדם, קיצוץ בשעות התקן והפסקת תוכניות תוספתיות. עבור תלמידים מרקע של עוני והדרה, משאבים אלה הם קריטיים להצלחתם ואינם בגדר תוספת אפשרית.

חוסר היציבות מייצר קושי ניהולי חריף - מקשה על היכולת לתכנן מעבר לשנה הנוכחית, מכניס מתח רב לתוך הצוות החינוכי ומקשה מאוד בגיוס ושימור הצוות.

התמודדות באמצעות כלים שיווקייםהתמודדות באמצעות כלים שיווקיים

דינמיקה זו מאלצת את המנהיגות הבית־ספרית להתמקד יותר ויותר בעיצוב תדמית בית הספר ובמאמץ לגייס תלמידים חדשים. עבור בתי ספר המשרתים אוכלוסיות בעוני ובהדרה, מצב זה חושף מורכבויות מערכתיות, פרדוקסים אסטרטגיים ודילמות אתיות חריפות:

דחיקה לשיווק מאומץ ולפיתוח ייחודיות

בתי ספר אלה נאלצים להשקיע עבודת שיווק ופרסום מאסיבית מתוך הבנה שאינם יכולים לשרוד בסביבתם התחרותית ללא יידוע על אפקטיביות הארגון. בנוסף לכך, הרשויות המקומיות דוחקות פעמים רבות בבתי ספר מוחלשים לפתח ייחודיות בית ספרית (כמו אומנויות או מדעים), כדי למשוך תלמידים נוספים, בינהם תלמידים מרקע סוציואקונומי גבוה יותר. הניסיון לפתח ייחודיות זו פוגעת ביכולתם של בתי הספר  לעסוק בתהליכי הוראה ולמידה איכותיים הנחוצים לצמצום פערים. כתוצאה מכך, נוצרים בתי ספר העטופים לכאורה בדרך המושכת את העין אך אינם נותנים מענה פדגוגי איכותי בפועל.

פרדוקס שיווק הנכסים האמיתיים

בתי ספר הממוקמים בשכונות מוחלשות סובלים כאמור ממוניטין שלילי שאינו משקף בהכרח את איכותם הפדגוגית, מה שמעמיד את מאמצי השיווק שלהם בפרדוקס. בתי ספר אלו מפתחים יכולות ליבה ייחודיות כגון מומחיות בעבודה עם אוכלוסיות מודרות ו/או תלמידים בעלי הישגים נמוכים, אך אינם יכולים לשווק אותן ישירות משתי סיבות משלימות – ראשית, שיווק יכולות כאלו עלול להציף את בית הספר בתלמידים נוספים הדורשים משאבים רבים, והדבר עלול לגרום למחסור קיצוני במשאבים שיקשה על בית הספר להמשיך ולשרוד. שנית - בשוק תחרותי נכסים כגון מומחיות ומשאבים לטובת תלמידים הזקוקים לתמיכה מיוחדת עלולים לסמן את בית הספר כבית ספר חלש ולגרום להפחתה קריטית בהון הסימבולי של בית הספר.

דילמות, תסכול ושחיקה עבור המנהלות והצוות

אנשי חינוך מחזיקים בתפיסה אמביוולנטית ביחס לשיווק; מצד אחד, הם מכירים בחשיבותו המכרעת להישרדות, אך מצד שני הם רואים בו אמצעי העומד בסתירה לערכים וליסודות שעליהם מושתת החינוך. מנהלות וחברי צוות חווים לחץ נפשי מתמשך ותחושת תסכול עמוקה מכך שמאמצי השיווק המאומצים הגוזלים מהם אנרגיה רבה לרוב לא מייצרים עליה ברישום.

התרשים הבא מציג את המעגל שתואר:  שילוב של מנגנוני בחירה ותחרות לצד סטיגמה טריטוריאלית מפחית ביקוש, מוביל לגבוליות ברישום ולפגיעה במשאבים ובאיכות המענה החינוכי, ומייצר עומס ניהולי גובר. תחת לחץ זה בתי הספר נדחקים לעיתים לשיווק מאומץ ולחיפוש ייחודיות, ובמקביל מתחדדים הפרדוקס של “שיווק הנכסים האמיתיים” והקונפליקטים הפנימיים של מנהלים וצוות אשר עלולים לפגוע בעשיה החינוכית וביכולת לקיים את ההבטחה לקהילה. כך מתעצמת לולאת משוב: ירידה באיכות ובאמון מחלישה שוב את הביקוש ומעמיקה את הגבוליות.

עקרונות לשיווק של בתי ספר המשרתים אוכלוסיות בעוני ובהדרהעקרונות לשיווק של בתי ספר המשרתים אוכלוסיות בעוני ובהדרה

לנוכח המורכבויות שהוצגו בחלק הקודם אנו מציעים לבתי הספר לאמץ תפיסה שיווקית המשלבת שתי גישות שיווקיות:

• שיווק מוכוון־ערך - גישה שממקמת במרכז את הערך הנתפס שהלקוח מקבל מהשירות המוצע ומכוונת את פעולות השיווק כך שיחזקו את הערך הזה לאורך התהליך כולו משלב תכנון השירות, דרך מסירתו ועד הפרסום שלו.
• שיווק פנימי – גישה שמקדמת שיתופי פעולה בתוך הארגון, שפה משותפת, מטרות משותפות ודרכי פעולה המכוונות לצרכי הלקוחות. שיווק פנימי נשען על תפיסה שלפיה העובדים הם “קהל יעד” פנימי, ולכן הארגון פועל כדי לבנות אצלם מחויבות, מסוגלות ומוטיבציה שמאפשרות אספקת שירות איכותי ועקבי ללקוחות.

לפי תפיסה זו שיווק איננו "מכירה" במובנה השלילי—כלומר יצירת רושם, שכנוע לא הוגן או “גניבת דעת”—אלא תהליך ניהולי שמתחיל בזיהוי הצרכים האותנטיים של ההורים והתלמידים ומתמקד במתן מענה חינוכי איכותי שמתקיים בפועל בשגרה. השיווק בתפיסה זו מבוסס על שקיפות וכנות - הוא לגיטימי רק כאשר הוא נועד למסור מסרים אמיתיים ולשקף תפקוד אפקטיבי, ולא “למכור משהו שאינו קיים”. במובן זה, השיווק אינו מהלך נפרד מהעשייה הבית־ספרית או “חלון ראווה”, אלא נובע באופן אורגני מחיזוק איכויות הליבה של בית הספר. פעולת השיווק מתרגמת איכויות אלו ליידוע עקבי של הסביבה על מה שבית הספר באמת עושה היטב. השיווק הוא כלי לשיקוף המציאות ולא ליצירתה מחדש; ובמקביל הוא מפנה את עיקר המשאבים לחיזוק ההוראה והלמידה, מתוך הבנה שזו התשתית הטובה ביותר למוניטין, אמון ויציבות לאורך זמן.

להלן מספר הצעות לעקרונות יישומיים הנגזרים מתפיסה זו:

שיווק מתחיל בפדגוגיה

כדי לא להיסחף למאמצי שיווק מוגזמים ולתכניות שיווק לא־שיטתיות שנולדות מלחץ תחרותי, התמקדו בהצעת ערך של בית הספר שמבוססת על פרקטיקות ליבה קיימות.

• קו מנחה: הגדירו 2-3 ערכים מהותיים העומדים בליבת העשייה החינוכית בבית הספר כמו למידה מותאמת אישית, פדגוגיה מבוססת זהות, פיתוח מיומנויות רגשיות חברתיות (מה התלמידים/ההורים/הקהילה באמת מקבלים כאן?) ותנו להם ביטוי עקבי בהוראה, באקלים ובשותפות עם הורים - ורק אז תקשרו אותם החוצה.

בידול שמשרת את מטרות בית הספר

ייחודיות בית ספרית עשויה להיראות טוב כלפי חוץ אך עלולה לפגוע בליבת תהליכי ההוראה והלמידה.

• קווים מנחים: עדיף לייצר בידול סביב איכות התהליכים החינוכיים שכבר מתקיימים בבית הספר (למשל שיטות הוראה ייחודיות שמייצרות התקדמות מדידה לכל תלמיד ותלמידה). אם בכל זאת בוחרים לפתח ייחודיות בית ספרית חדשה היא חייבת להיות מחוברת לצרכי התלמידים, בת־קיימא מבחינת משאבים ועם מדדים ברורים להטמעה.

מעבר מפרסום ליחסים: אמון קהילתי כמנוע רישום

במציאות של סטיגמה טריטוריאלית, המוניטין של בית הספר “נצבע” לפי המיקום הגיאוגרפי לכן שיווק אפקטיבי צריך לספק עדויות/הוכחות לערך שבית הספר מעניק וכך לבסס יחסי אמון עם הקהילה.

• קווים מנחים: הציגו באופן שגרתי "סיפורי עשייה" שמראים התקדמות אמיתית. למשל – הזמינו ביקורים פתוחים בשגרה ואל תסתפקו ביום חשיפה, הציעו שיחות היכרות אישיות למשפחות מתעניינות, צרו נראות עקבית של המנהל/ת והצוות בשכונה, צרו שיתוף פעולה עם גנים ומסגרות בקהילה.

עבודה עם "פרדוקס הנכסים" - איכות מבלי לסמן "חולשה”

בתי הספר מפתחים יכולות ליבה ייחודיות (למשל מומחיות בעבודה עם תלמידים מתקשים), אך קשה לשווק יכולות אלו במפורש מחשש לפגוע בהון הסימבולי של בית הספר או למשוך אך ורק תלמידים מתקשים.

• קווים מנחים: מצבו את הנכסים כתועלות אוניברסליות.
• הציגו את ההתקדמות ואת התוצאות של עבודתכם תוך התבססות על ראיות - בחרו מספר אינדיקטורים פשוטים כמו הישגים בקריאה, מדדי אקלים, מדד אמון הקהילה, תחושת המסוגלות של הצוות ועוד 2-3 סיפורים שממחישים שינוי. הדגישו מגמות של שיפור ולא רק את התוצאות.
• במקום לדבר על "בית ספר לתלמידים מתקשים" או "בית ספר המשרת אוכלוסיות מרקע חברתי-כלכלי נמוך" דברו על "בית ספר שיודע לייצר התקדמות מדידה לכל תלמיד באמצעות הוראה איכותית ומעטפת לימודית־רגשית".
• הדגישו את המענים ואת תהליכי העבודה האיכותיים שבית הספר מקיים (פרקטיקות הוראה איכותיות , עבודת הצוות, מענים דיפרנציאלים)
• שקיפות: אל תבטיחו מה שלא ניתן לתת.

פניה לתמהיל אוכלוסייה מגוון

בתי ספר עלולים להתפתות לשווק את עצמם באופן שמעדיף "תלמידים טובים" על מנת לייצר תדמית איכותית ולהימנע מהצפה של תלמידים מתקשים.

• קווים מנחים: נסחו הצעת ערך שנותנת מענה לכמה צרכים במקביל (מצוינות, שייכות, בטחון, התקדמות), כדי להגדיל את הגיוון באופן טבעי.

שיווק פנימי כמנוע

לפני השיווק החוצה הכרחי לבנות בצוות מחויבות, מוטיבציה ומסוגלות. צוות המורים הוא המשאב המרכזי של בית הספר ורק באמצעותו ניתן לעמוד בהבטחת הערך שבית הספר מציע לתלמידים ולהורים. הצוותים בבתי הספר חווים תסכולים וכשלונות רבים ורק באמצעות תהליכי עבודה ולמידה משותפים וממוקדי מטרות ניתן לטפח אחריותיות משותפת ומקצועיות.

• קווים מנחים:

הציבו רף ציפיות גבוה ועקבי מהצוות.
צרו שפה משותפת ביחס לערך שאתם מבטיחים לתלמידים ולהורים ודאגו ליצור קשר ברור בין תהליכי העבודה לתוצאות המצופות.
זהו את צורכי ההתפתחות של המורים ודאגה למענים צוותיים ופרטניים מתאימים.
בצעו צפייה ומשוב של תהליכי הוראה למידה והערכה.

תכנית שיווק "רזה"

הכינו תכנית שיווק "רזה" שמגינה על הצוות מפני שחיקה. מאמץ שיווקי לא שיטתי גוזל אנרגיה רבה מהצוות ולרוב לא מייצר עלייה ברישום.

• קווים מנחים:

בנו תכנית שיווק שנתית “רזה” לשנה עם מעט פעולות בעלות תשואה גבוהה הימנעו מקמפיינים שואבי זמן שאינם מייצרי ערך אמיתי: קבעו ויישמו 4 אבני דרך קבועות ואל תתפזרו מעבר לכך (למשל -סיור חודשי למתעניינים בביה"ס, פוסט שבועי "מה עשינו", פגישות עם גנים מזינים, הורה שגריר בכל שכבה לשיחות עם מתעניינים).

קווים מנחים לרשות המקומית להתמודדות עם אתגרי הרישוםקווים מנחים לרשות המקומית להתמודדות עם אתגרי הרישום

שיווק בתי הספר לא יכול לפתור את אתגרי הרישום ברשות המקומית. מציאת הפתרון לבעיה סבוכה זו, שיספק מענה הולם לסוגיות כולן, תלוי בחשיבה משותפת של כל הגורמים הרלבנטיים בתוך ההקשר הייחודי לכל רשות. בשלב הראשון, חשוב להכיר בכך שלכל שותף יש אחריות מסוימת לבעיה ויכולת השפעה על פתרונה. בשלב השני, חשוב לייצר מנגנון עבודה משותף המאפשר ללמוד ולמפות את הבעיה בהקשרה המקומי ורק לאחר מכן, לחשוב יחד על פתרונות מערכתיים.

תפקידו של משרד החינוך בהקשר זה הוא לוודא כי בכל רשות מתקיים תכנון אסטרטגי ארוך טווח ולהבטיח כי ההחלטות שמתקבלות ברשויות המקומיות לוקחות בחשבון את האינטרס החינוכי הכללי ומתמקדות בהבטחת חינוך איכותי ושוויוני לכל תלמיד, תוך שמירה על יציבות מערכת החינוך המקומית.

על בסיס הלמידה במיזם, אנו מבינים שאם מכריעים שיש ערך לבית ספר כמוסד שכונתי שיספק אפשרות אמיתית לצמצום פערים, אזי יש צורך להעמיד לו את רשת הביטחון הנדרשת כפי שמפורט להלן. גיבשנו ארבעה עקרונות מנחים הניתנים לקידום באופן מידי כדי להקל על בתי הספר המתמודדים עם בעיה זו, גם אם לא עם פתרונה המלא:

עקרונות מנחים לרשות המקומית

1. תכנון אסטרטגי ארוך טווח של הרשות הלוקח בחשבון שינויים דמוגרפיים עכשוויים ועתידיים.
2. הדגשת היתרון של חינוך איכותי המוביל את התלמידים להישגים ראויים לציון ובחינה מחודשת של המאמץ המושקע בהגדרת ייחודיות בית ספרית.
3. תוספת תקציבית לבתי ספר שכונתיים שאוכלוסייתם מצטמצמת או בעלת מאפיינים ייחודיים, על מנת שכל תושבי השכונה יקבלו מענה חינוכי בתוך השכונה.
4. תמיכה בתקצוב שעות תקן לכיתות גבוליות עקב תנודתיות תלמידים, גם בשכבות הגבוהות.

מקורות והערותמקורות והערות

1. אופלטקה, י. (2022). שיווק בית הספר ושיפור תדמיתו. מתוך יסודות מינהל החינוך: מנהיגות וניהול בארגון החינוכי (מהדורה רביעית). פרדס הוצאה לאור בע"מ.
2. גבוליות ברישום לבתי הספר (2025) מיזם מישרים.
3. Bernelius, V., Huilla, H., & Lobato, I. R. (2021). ‘Notorious Schools’ in ‘Notorious Places’? Exploring the Connectedness of Urban and Educational Segregation. Social Inclusion, 9(2), 154–165. DOI: 10.17645/si.v9i2.3838.
4. Bunar, N. (Year not explicitly stated in excerpt). The Geographies of Education and Relationships in a Multicultural City: Enrolling in High-Poverty, Low-Performing Urban Schools and Choosing to Stay There. [Journal Name, Vol 53, Issue 2]. DOI: 10.1177/0001699310365732.
5. Forsberg, H. (2018). School competition and social stratification in the deregulated upper secondary school market in Stockholm. British Journal of Sociology of Education. DOI: 10.1080/01425692.2018.1426441.
6. Greaves, E., Wilson, D., & Nairn, A. (2023). Marketing and School Choice: A Systematic Literature Review. Review of Educational Research, 93(6), 825–861. DOI: 10.3102/00346543221141658.
7. Najiah, L. (2024). Educational Marketing Management Strategy Through Social Media to Increase the Interest of New Students. Proceeding of International Conference on Education, Society and Humanity, 2(2).
8. Oplatka, I. (2007). The principal’s role in marketing the school: Subjective interpretations and personal influences. Planning and Changing, 38(3&4), 208–221.
9. Palla, E., Serdaris, P., Antoniadis, I., & Spinthiropoulos, K. (2025). The Beneficial Relationship Between Marketing Services and Schools. Administrative Sciences, 15(3), 78. DOI: 10.3390/admsci15030078.
10. Palla, E., Serdaris, P., Antoniadis, I., & Spinthiropoulos, K. (2025). Exploring Principals’ Perceptions of Market Orientation in Modern Schools. Administrative Sciences, 15(5), 168. DOI: 10.3390/admsci15050168.